רבקה רביץ לא תכננה כמעט אף אחת מהתחנות שלה. היא חלמה להיות מורה, נכנסה לכנסת למילוי מקום של חודשיים, ונשארה 22 שנה עד לתפקיד ראש הסגל של נשיא המדינה. הסוד שלה הוא לא תוכנית, אלא היכולת לזהות הזדמנות ברגע שהיא מופיעה, גם כשהיא מגיעה בצורה של דלת שנסגרת. היום, בגיל 50, היא מיישמת את אותה יכולת על עצמה, ובונה קריירת פורטפוליו אחרי 50 של הרצאות, ייעוץ, כתיבה וניהול פרויקטים.

מלוח וגיר למשכן הכנסת

רבקה רביץ בת 50, גרה בקריית יערים, יישוב חרדי סמוך לירושלים שבעלה יצחק עומד בראש המועצה שלו. היא אמא ל-12 וסבתא ל-14. כשמבקשים ממנה טייטל, היא עונה: "סבתא, סופרת, מרצה, יועצת ומנהלת פרויקטים".

היא גדלה בבית חרדי קטן וצפוף עם שני חדרי שינה. "לא היה לנו כסף, אבל הייתה לנו ילדות מאושרת. מאוד". בגיל 7 חלמה להיות מורה, "הכי פשוט, לוח וגיר", ולמדה בסמינר כי זה מה שבנות עושות ב'בית יעקב'.

בגיל 18, נשואה טרייה, נכנסה לכנסת להחליף לחודשיים את העוזר הפרלמנטרי של חמיה, הרב אברהם רביץ ז"ל. החודשיים הפכו ל-22 שנה.

הדלת שנסגרה ופתחה את הדרך

שנה אחרי שנכנסה, נחקק חוק שאסר להעסיק קרובי משפחה בכנסת. "ברור שבכיתי", היא אומרת. אחרי שלמדה לנווט בין אינסוף המסדרונות, במפלגה החרדית ובוועדת הכספים, היא נאלצה להתחיל מהתחלה, בסיעת הליכוד, עם חבר כנסת חדש. "זה היה מאתגר מאוד וקשוח. אבל ככה הכרתי את ריבלין, ומשם הגיעה הצמיחה הגדולה שלי".

היא הפכה לראש הלשכה של רובי ריבלין כשכיהן כיו"ר הכנסת, ב-2003 וב-2009, וניהלה את הקמפיינים שלו. ב-2014, כשנבחר לנשיא, הפכה לראש הסגל שלו בבית הנשיא, לשבע שנים. האישה הראשונה בישראל בתפקיד, וכנראה גם הראשונה בעולם. "אם הנשיא הוא האזרח מספר אחת, ראש הסגל הוא הפקיד מספר אחת במדינה".

שפת ניהול שנולדה בבית

איך שוברים תקרת זכוכית כפולה, כאישה וכחרדית, בתוך מערכת ממלכתית וגברית? התשובה של רבקה מפתיעה בפשטות שלה: שפת הניהול שלה נבנתה בבית. "כל מי שצריכה לנהל ניקיון של בית כזה, קניות לבית כזה, בישולים ואירוחים בבית כזה, כבר יש לה שפת ניהול שונה לגמרי".

היא לא מסתירה שהייתה לה גם סביבה תומכת. חמיה האמין בה, וברגעי שבירה, כשבאה להניח את המפתחות על השולחן שלו, אמר לה: "רבקה, את אוכלת את האתגר הזה לארוחת בוקר. אל תיפלי". ריבלין קידם אותה מתפקיד לתפקיד, "בלי להתחשב בכך שילדתי כמעט כל שנה והייתי חרדית הארד קור. הוא התבונן רק על הכישורים והיכולות".

ואיך עושים את כל זה עם 12 ילדים, תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט, וספר בשם "אם וארץ" שיצא ב-2023? "מהילד השלישי זה הולך ונהיה קל יותר", היא צוחקת. וברצינות: קמה בין ארבע לחמש בבוקר, מאצילה סמכויות, ומנקה רעשים, "גם רגשיים". כל מה שגוזל אנרגיה מיותרת יורד מהחיים.

ההזדמנויות שנקרו בדרך

התפקיד הכניס אותה לחדרים שמעטים נכנסים אליהם. היא פגשה אפיפיור, טסה במסוקים רעועים בהודו, והפחד הכי גדול שלה, מעליות, התממש כשנתקעה במעלית עם הנשיא. בבית הלבן, כשנשיא ארה"ב ג'ו ביידן שמע שיש לה 12 ילדים, הוא כרע לפניה ברך ואמר לה שהוא חייב לספר לה על אמא שלו, שהעריצה משפחות גדולות.

מכל הרגעים האלה היא יצאה עם תובנה אחת: "אין אנשים מיוחדים, אין אנשים מורמים מעם. כולם בני אדם, לכולם יצרים, אהבות, כעסים, היעלבויות. מה הופך אדם למיוחד? אם הוא יודע להתגבר על היצרים והרגשות ולהשלים את המטרות והיעדים שלו".

שילוב חרדים בתעסוקה: מה צריך לקרות

רבקה היא דוגמה חיה לאישה שגדלה ב'בית יעקב' והגיעה לצמרת המערכת הממלכתית בלי לוותר על מי שהיא. כשהיא נשאלת איך משלבים עוד חרדים וחרדיות במערכות, היא שולחת מסר לשני הצדדים.

למעסיקים: "המגייסים צריכים להפסיק להאמין באמונות תפלות ובסטיגמות מוקדמות. אולי צריך לעבור לשיטת הראיונות העיוורים?". ולציבור החרדי: "גם החרדים צריכים יותר לרצות להשפיע, ופחות לחיות בתוך הבועה. השירות הציבורי והכנסת הם מקום חשוב להשפיע ממנו".

כשהטלפון מפסיק לצלצל

ביום שבו עזבה את בית הנשיא, אחרי שבע שנים שבהן לא יכלה לאכול ארוחת צהריים בלי מאה שיחות נכנסות, היא נסעה לים והשאירה את הטלפון ברכב. היא הייתה בטוחה שתחזור למאות שיחות שלא נענו. "היו רק שתי שיחות. אמא שלי ובעלי, שרצו לבדוק מה שלומי. ואז הבנתי מי באמת אוהב אותי, ושהמשפחה היא הדבר החשוב בחיים".

האם הייתה מתחילה לבנות את המותג שלה מוקדם יותר? "אני לא מצטערת על מה שעשיתי. הייתי מחויבת בתפקידי לבניית המותג של בית הנשיא, וזה היה לא הוגן להתעסק בזמן הזה במותג של עצמי". זו נקודת מבט שמוכרת לכל מי שעשה את המעבר מהשירות הציבורי לעצמאות, ולמי שעבד בלשכת נשיא המדינה והמשיך משם הלאה.

לבנות קריירת פורטפוליו אחרי 50 שעובדת גם בזמן חירום

הניסיון הראשון לצאת לעצמאות היה לפני שלוש שנים, ואז פרצה המלחמה והיא נשארה בלי הכנסה בכלל. "זה היה מפחיד, ולקחתי את המשרה הציבורית הבטוחה הראשונה שהוצעה לי". כשהגיעה לאחרונה צומת נוספת, תפקיד שקיוותה לו בעולם הפילנתרופיה שלא יצא לפועל, היא כבר ידעה מה היא רוצה: "אני לא רוצה יותר את המשרות מהסוג הזה, שמאלצות אותי להיות שכירה ולעבוד משבע בבוקר עד שבע בערב. אני שווה יותר מזה".

הפעם היא בנתה קריירת גם וגם מתוך הלקח של הניסיון הקודם. העיקרון שלה פשוט: לבחור תחומים שונים ומגוונים, שחלק מהם עובדים בכל מקרה, גם בזמני חירום. היום היא עובדת עם ארגונים, מנהלים ורשויות, מלווה תהליכי קבלת החלטות ומחברת בין עולם המדיניות הציבורית לעולם העשייה והפרויקטים. לצד זה היא מרצה, כותבת ומנהלת פרויקטים.

התוצאה, במילים שלה: עובדת פחות, מרוויחה יותר, ויש לה סיפוק הרבה יותר גדול. זה Life ROI במובן הכי מוחשי.

מה רבקה מחפשת מהקהילה

לילדה בת ה-7 שחלמה על לוח וגיר, רבקה הייתה אומרת היום: "את צודקת, חינוך הדור הבא והשפעה על אנשים הם הדברים החשובים ביותר שאפשר לעשות עם החיים שלנו".

ובאמת, מה שהיא הכי אוהבת לעשות היום (חוץ ממשמרות במד"א שהתחילה לאחרונה כמתנדבת) הוא להרצות ולהעביר סדנאות. היא בנתה הרצאה מצחיקה על איך האלגוריתמים של הבינה המלאכותית יכולים לעזור לצלוח חיים בעצימות גבוהה, ומחפשת מנהלים שרוצים להעצים את עצמם ואת העובדים שלהם. היא תשמח להופיע בכל פורום, בעברית או באנגלית. אם אתם מארגנים כנס, יום עיון או מפגש צוות, זה הזמן לכתוב לה.