אחרי כ-150 יום ברצף של לחימה, עם תפקיד בכיר במשרד ממשלתי במקביל, עמרי עטר הגיע לנקודה שהרבה אנשי מילואים מכירים. השפעה גדולה בחוץ, ובית שנשאר מאחור.

השאלה של מילואים וקריירה הייתה אצלו גם שאלה של משפחה. "השיקול המרכזי? המשפחה. בת הזוג שלי, הזוגיות שלנו, ההורות שלי, הקשר עם הילדים. כל אלו נפגעו משמעותית בתקופה ההיא, והחלטנו לתקן."

היום עמרי, בן 40, גר בניוטון שליד בוסטון עם אשתו ושלושת ילדיהם. הוא המשנה למנכ"ל של AJMA, איגוד אנשי הרפואה היהודים בארה"ב, ובמקביל עמית בכיר במרכז כהן באוניברסיטת ברנדייס, שם הוא חוקר וכותב על מנהיגות ושירות ציבורי.

מחמ"ל הסברה בצוק איתן לארגון של שני אנשים

לפני המערכת הציבורית, עמרי הקים בצוק איתן חמ"ל הסברה באוניברסיטת רייכמן, שתיכלל את כל הפעילות ההתנדבותית. "הגענו למאות כתבות וסיקורים, ודברים שנוצרו שם תורגמו לעשרות שפות."

משם פנה ל-ELNET, ארגון שפועל לחיזוק היחסים בין ישראל לאירופה. באותו זמן היו בו שני אנשים בישראל ומספר דומה בצרפת. מה שהפתיע אותו הכי הרבה היה המהירות: "אפשר לקדם תהליכים מדינתיים לפעמים בטווח של שבוע."

עמרי נשאר שם עשור, הרחיב את הארגון בכ-500 אחוז וגייס עשרות אנשים, עד לתפקידי סמנכ"ל התפעול הגלובלי וממלא מקום המנכ"ל.

הטעות ששווה זהב: לתמחר את עצמך

הכניסה ל-ELNET התחילה בחוצפה ישראלית. עמרי פשוט הלך למנכ"ל ואמר לו שהוא יכול להיות תוספת מעולה לצוות. הטעות, לדבריו, הייתה בהמשך המשפט: הוא הציע לעשות את זה כהתמחות, בלי שכר.

"זה היה לגמרי מיותר. אנשים שטובים במשהו צריכים לדעת לתמחר את עצמם ולדעת כמה הם שווים." מאז, בכל גיוס שעשה, הוא שם את הדברים על השולחן וביקש שיהיו ישירים איתו, כמו שהוא ישיר איתם.

מנהיגים תפקידם לקבל החלטות

כממלא מקום מנכ"ל, עמרי נשאר גם עם האחריות של הסמנכ"ל, וזה יצר לפעמים בלבול בשרשרת ההחלטות. הוא תמיד העדיף מנהיגות בין-אישית על פני דרגה או סמכות. אבל שם הוא למד משהו חשוב.

"יש אנשים שצריכים לקבל את המרות ואת היותך בסמכות, ולא רק לנסות לדברר כל החלטה ולייצר קונצנזוס. מי שנמנע מקבלת החלטות, במיוחד בתפקיד בכיר, חוטא לתפקידו."

כסף מדבר: איך נבנה פורום אירופה

בתקופה שבה ייצג גם קרן פילנטרופית, עמרי שם לב שהרבה מהארגונים שהיא תומכת בהם עובדים על אותן מטרות, אבל כל אחד לבד. הוא שאל את ראש הקרן ישירות אם לא חבל על הכסף.

התשובה הייתה הצעה: "אם תצליח לחבר בין ארגונים, אני אכפיל את התרומה לארגונים שעובדים יחד." כך נולד "פורום אירופה", שמאגד ארגונים פרו-ישראלים ברחבי היבשת. "מספר מקבלי ההחלטות מוגבל. אם פונים אליהם מארגונים שונים, מפצלים להם את הקשב והדברים זזים לאט יותר."

לזרוע עכשיו, לקצור בעוד עשור

כשעמרי מדבר על בניית אמון מול ממשלות זרות, הוא מצטט את תהילים: "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו". רבים מהחברים שלו בתפקידים בכירים בישראל ובעולם הכירו אותו כשהיו עוד סטודנטים או בתחילת הקריירה. "זה לא בגלל שהגעתי להיכרות כשהם כבר היו בתפקיד. להפך."

זו בדיוק ההבחנה בין כורים לקוצרים, ובין קשר מהיר לבין שעות שמצטברות לאמון.

מילואים וקריירה: 150 יום והחלטה אחת

המעבר לארה"ב היה מחשבה ותיקה במשפחה. אחרי עשור ב-ELNET תכננו שנת שבתון, אבל אז הגיעה הצעה להצטרף למשרד התפוצות כראש המטה של המנכ"ל, והנסיעה נדחתה.

ב-7 באוקטובר אושר למשרתי ציבור לשרת במקביל במילואים. "הייתי מסיים מבצע, נוסע למשרד בירושלים וחוזר דרומה. בקושי הייתי בבית." אחרי כ-150 יום ברצף, בין היתר כסגן מפקד במילואים, הגיעה הצעה ללמוד בהרווארד על מלגה. אחרי כמה ימים של מחשבות משותפות, הם החליטו לנסוע.

ומה הוא לא לוקח מהצבא למשרד? "להשאיר את השירות הצבאי בצבא, ולהגיע למקום העבודה עם הדמות שלך, לא החייל שבך."

לבנות רשת קשרים מאפס בבוסטון

אחרי 20 שנה של מוניטין בישראל ובאירופה, עמרי הגיע לשוק שבו מעט אנשים הכירו אותו. "ממש לקחתי את זה כעבודה. כל שבוע היו לי פגישות עם אנשים שלא הכרתי."

הנוסחה שלו פשוטה וישירה: לשים על השולחן מה הוא מחפש, ואיפה הוא יכול לעזור גם להם. "מעולם לא דרשתי דבר, אבל הייתי מאוד ישיר." זה מזכיר גם את הדרך שבה עסקים ישראלים נכנסים לשוק האמריקאי: דרך אנשים, לא דרך מצגות.

גם וגם, מבחירה

התפקיד הבכיר ב-AJMA לצד המחקר והכתיבה הוא לא מקרה. "זו בחירה מודעת לחלוטין. אני בעולם הזה מבחירה ולא נקלעתי לסיטואציה." זו קריירה היברידית במובן המלא: ניהול, מחקר ופיתוח מנהיגים, שכל אחד מהם מזין את השני.

על התואר בהרווארד הוא אומר שזה 50/50: חצי בשביל הקורסים, חצי בשביל הרשת. והוא ממליץ לכל מי שרק חושב על זה להגיש. "אני סיימתי את התיכון בלי תעודת בגרות. כל הנתונים שלי הובילו לכך שלא אלמד באוניברסיטה בחיים. ברגע ששיניתי את הכפתור הזה בראש, התרכזתי בלמה כן."

המנהיג הוורסטילי

התחום שעמרי חוקר נקרא מנהיגות קונסטרוקטיבית. "אם כולם מסכימים, אין מה לבנות." הוא נשען על מסורת החברותא, שני אנשים שמתווכחים ולומדים זה מזה, ועובד בימים אלה על מושג חדש: "המנהיג הוורסטילי", שמתאים את עצמו למונהגים שלו ולא מפסיק ללמוד. הפרויקט הבא שלו הוא ספר על זה.

והעצה שלו לישראלים בכירים שמגיעים לארה"ב: "צניעות וענווה. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד, גם כשנהיה בני 80."

מה עמרי מחפש מהקהילה

עמרי ישמח להכיר אנשים מכל התחומים, ובעיקר לשמוע את מה שלא כתוב בלינקדאין: אתגרי ניהול ומנהיגות, ואיך מתמודדים איתם בעבודה. הוא מחפש במיוחד אנשים מהעולם היהודי הקהילתי, מהמגזר השלישי ומהמגזר הציבורי, וכל מי שפשוט רוצה לעשות טוב בעולם.