הסיפור של אבי נבל מתחיל בקריית ביאליק, עם ילד על אופניים. אמא שלו החזיקה חנות קטנה שאליה הביאו לקוחות כביסה, והוא היה מחזיר להם אותה נקייה. הגברות המבוגרות נתנו לו טיפ, ולפעמים סוכריה.

היום הוא בן 73, גר בפרובידנס, ומוביל את ה-RIIC, הגשר העסקי והאקדמי בין ישראל לרוד איילנד. בדרך הוא בנה מאפס ייצוא ל-67 מדינות, קנה את החברה שבה עבד, ומכר אותה אחרי 16 שנה.

ולכל מי ששוקל כניסה לשוק האמריקאי, יש לו לקח שמתחיל עוד על האופניים: "כשאתה נחמד לאנשים, הרבה פעמים, אפילו כשאתה לא מצפה לזה, הם רוצים להחזיר לך משהו."

שנות "כל עבודה"

אבי ולורה התחתנו בגיל 22. היא למדה רפואה, והוא הנדסה בשנקר. כדי להחזיק את הבית הוא לימד, תיקן ציוד, הוציא מסמרים מקרשים בבניין, ומכר בלונים בפסטיבלים בעכו.

קיץ אחד הוא עבד כמפעיל מחרטה במפעל. העבודה הייתה משעממת, אז הוא סידר מחדש את כל עמדת העבודה, והיעילות קפצה. בעל המפעל ביקש ממנו להישאר עוד שבועיים.

"גם בעבודה הכי פשוטה אפשר לחשוב, ליזום ולשפר", הוא אומר. "השאלה היא איך אתה מתייחס למה שאתה עושה."

"אם אתה רוצה, לך על זה"

הם הגיעו לרוד איילנד בגלל ההתמחות של לורה. האנגלית לא הייתה טובה, החברה האמריקאית הייתה סגורה, וכמעט לא היו שם ישראלים. את הקשרים הם בנו כמעט מאפס.

אבי הצטרף ל-Lawson-Hemphill, חברה שייצרה מכשור בקרת איכות לתעשיית הטקסטיל, כמהנדס זוטר. ארבעה חודשים אחר כך הוא שאל את הנשיא למה החברה לא מייצאת. התשובה: "אם אתה רוצה, לך על זה".

הוא כבר הכיר עסקים בינלאומיים מעבודה בחברת Overseas בישראל, שייבאה מכונות סריגה מגרמניה ומשווייץ. "במקרה הכי גרוע אומרים לך לא, ואתה בדיוק באותו מקום שהיית קודם."

הסיפור מגרמניה: למה שירות הוא המלך

אחת המכירות הראשונות הייתה בתחילת שנות השמונים, לחברה גרמנית עם כ-4,000 עובדים. הנשיא שאל למה לקנות מכונה אמריקאית, כשיצרנים גרמנים יושבים שעה נסיעה ממנו. אבי הבטיח לו אישית שידאג לו, והוא קנה מכונה בכ-100 אלף דולר.

שבועיים אחרי ההתקנה הגיעה שיחה ביום שישי אחר הצהריים: המכונה לא עובדת. אבי טס בשבת, וביום שני בבוקר עמד בשער המפעל. "הבטחתי לך שאדאג לך", אמר לנשיא ההמום.

התברר שהמכונה תקינה לגמרי. עובד גרמני, שלא אהב שקנו מכונה אמריקאית, זייף את תוצאות הכיול. אבי לא ביקש שקל על הנסיעה. שישה חודשים אחר כך הגיעה הזמנה של כחמש מכונות, בכחצי מיליון דולר, בלי מיקוח.

כשהוא מכר את החברה, כ-75% מהעסקים שלה הגיעו מייצוא, לעומת כמעט אפס כשהתחיל. בדרך הוא רשם 12 פטנטים, והחברה זכתה בפרס הנשיאותי האמריקאי "E" על הצטיינות בייצוא.

"לא שאלת": לקנות את החברה שבה אתה עובד

אחרי כשבע שנים אבי אמר לבעלים: "אם תחליט למכור, אני רוצה לקנות". הוא תמיד עבד, כך הוא אומר, כאילו העסק שלו, גם כשהיה שכיר.

כשסמנכ"ל בכיר אחר כעס שלא הציעו לו, הבעלים ענה במשפט אחד: "לא שאלת".

הרכישה לקחה כשנה וחצי. אבי ושותפו לקחו הלוואה מה-SBA, ערבו לה אישית ומשכנו את הבתים. "זאת הייתה החלטה מאוד מפחידה", הוא מודה, "אבל לורה תמכה בי לאורך כל הדרך."

אחרי האקזיט: מייעוץ למשמעות

אחרי 16 שנה כבעלים, הוא מכר את החברה והקים את Nevel International, חברת ייעוץ לפיתוח עסקים בינלאומיים. אבל משהו היה חסר: הלקוחות, הנסיעות, ושעות שישי אחר הצהריים עם המהנדסים מול פיתוחים חדשים.

ב-2011 ביקשו ממנו לעזור לקונסול ישראל בבוסטון ליצור קשרים ברוד איילנד. הוא לא הכיר את כל האנשים, אבל אמר "אני מוכן לנסות". ב-2016 נולד מזה ה-Rhode Island-Israel Collaborative, לשכת מסחר ללא מטרות רווח בשלושה תחומים: עסקים, אקדמיה ומחקר.

מהנדס, איש ייצוא, בעל מפעל, יועץ ומייסד ארגון. זו קריירת פורטפוליו שנבנתה לאורך חמישה עשורים.

עשר שנים בלי לגבות שקל

כבר עשר שנים אבי וחברי הבורד עושים את כל זה בהתנדבות. בשבילו זו לא הקרבה. "אני לא צריך לקבל כסף על כל דבר שאני עושה", הוא אומר. "הסיפוק מהיכולת לעזור לאחרים הוא הפרס הכי גדול שלי."

החיבורים שהוא הכי גאה בהם: הקשר בין IBM Alpha Zone בישראל לממשל רוד איילנד ולאוניברסיטת בראון, שממנו קם ה-RIHub, מרכז החדשנות של המדינה. והסכם חילופי סטודנטים לרפואה בין בראון לאוניברסיטת תל אביב.

ובבית, אבי ולורה מארחים כבר עשר שנים משפחות של אנשי חיל הים הישראלי שמגיעים לשנת לימודים בניופורט. "לא תמיד צריך פרויקט גדול או תקציב", הוא אומר. "לפעמים מספיק לפתוח את הבית ואת הלב."

הטעות של ישראלים בכניסה לשוק האמריקאי

אבי עבד עם הרבה חברות ישראליות שרצו להיכנס לארה"ב, ויש טעות אחת שהוא רואה שוב ושוב. "כשאתה נוסע ליפן, אתה מיד מבין שהתרבות שונה. בארה"ב, ישראלים לא תמיד מבינים שגם האמריקאים שונים מאוד, למרות שהתרבות נראית מוכרת."

העצה שלו: לכבד את הזמן של האנשים שאתה פוגש, ולהראות להם בצורה ברורה מה הערך שהם יקבלו מהקשר. מי שמתכנן כניסה לשוק זר, יכול לקרוא גם איך נכנסים לשוק הגרמני.

ולבני 40 פלוס שמתלבטים אם לשאול, לבקש או לקפוץ, יש לו עצה פשוטה: להתייעץ עם מישהו שסומכים עליו, שיגיד את האמת בפנים. "הכי חשוב שיהיו לך ברשת אנשים שמאמינים בך ותומכים בך."

מה אבי מחפש מהקהילה

ה-RIIC מחפש לחבר בין ישראלים לבין אנשי רוד איילנד בעסקים, באקדמיה ובמחקר. מי שרוצה להתנדב או להצטרף כחבר, מוזמן לפנות דרך אתר ה-RIIC או עמוד הלינקדאין של הארגון.

ואת המשפט שהוא חוזר עליו בכל ישיבת בורד, כדאי שכל מי שמחבר אנשים יזכור: "It's not what we do, but what others do because of us."