רוב האנשים שעוזבים לשכה פוליטית בכירה מספרים על זה כקפיצה אחת דרמטית: היום בפנים, מחר עצמאי. זו לא הדרך שבה זה קרה ליוסי מלצר.

 אחרי שהיה יועץ בלשכתו של חה"כ יצחק (בוז'י) הרצוג (בתוארו אז), מלצר לא פתח משרד עצמאי למחרת. עבד כשלוש שנים כעורך דין  לפני שזה קרה.

הסיפור שלו הוא דוגמה טובה לאיך נראה בפועל גם וגם: לא קפיצה חדה מזהות אחת לשנייה, אלא בנייה מדורגת של כמה עוגנים מקצועיים במקביל, עד שהיום מלצר הוא גם עורך דין, גם מגשר, וגם סופר.

מהלשכה הפוליטית לעצמאות, בלי לדלג על השלב האמצעי

הוא בן 41, נשוי ואב לשניים, וגר בניר צבי. מה שהוא זוכר הכי טוב מהלשכה מבפנים הוא לא דרמה פוליטית, אלא הפוך: "בסוף כולנו בני אדם, על היתרונות והחסרונות."

הפרט שהכי שובר את הנרטיב הרגיל הוא התזמון. פתיחת המשרד העצמאי לא הייתה תגובה לעזיבת הכנסת, היא הייתה תוכנית שהתגבשה עוד לפני שהגיע לשם. על הפחד שבפתיחת משרד יוסי שיתף: "אמרתי לעצמי שאקפוץ למים ובמקרה הכי גרוע אני אכשל. צריך לנסות ולעשות הכי טוב כדי להצליח, במקרה הכי גרוע, או שמנסים שוב או שמתחילים מחדש."

למה לכתוב את "השיטה" דווקא עכשיו

הזהות השלישית, הסופר, לא נולדה סתם. יוסי כתב את "השיטה", ספר שמסביר איך קולות הבוחרים הופכים בפועל למנדטים, לקואליציה ולממשלה, כי הרגיש שמתקרבת תקופת בחירות סוערת, וזה אכן מה שקורה. הוא רצה להסביר את הכללים הכתובים, הקמת מפלגות, פריימריז, אחוז חסימה, לצד הכללים הלא כתובים: פוליטיקת הגושים, מפלגת לשון המאזניים, חרמות ובריתות יחד עם הצעות לשיפורה.

התובנה שהכי הפתיעה אותו היא שגם אנשים שמבינים פוליטיקה טוב, לא תמיד מבינים את כללי המשחק עצמם. והאשליה הכי גדולה שהספר מנפץ נוגעת לרגע שאחרי הקלפי: "יש עוד המון מאבקים ו'משחקים' פוליטיים גם אחרי שהפתק נכנס למעטפה. זוהי בעצם רק יריית הפתיחה." אחרי המנדטים מגיעים משא ומתן על ההמלצות לנשיא, שיחות קואליציוניות, ורק בסוף נקבע מי יהיה ראש הממשלה.

מה נשאר מהפוליטיקה כשמייצגים לקוח היום

היום יוסי עוסק בין השאר בלטיגציה מסחרית, בהגנת הפרטיות, לשון הרע, תביעות ייצוגיות וייצוג מועמדים פוליטיים. הניסיון מהלשכה לא נעלם, הוא הפך לכלי עבודה: "בסוף, גם בליטיגציה וגם בזירה הציבורית, צריך לדעת לזהות מה באמת מניע את הצד השני ואיפה נמצאת נקודת ההשפעה."

זו גם הסיבה שהוא בחר להסמיך את עצמו כמגשר, לא רק ליטיגטור. דווקא מתוך ניסיון בבית המשפט הבין שלא כל ניצחון חייב להסתיים בפסק דין. הגישור נותן דרך אחרת להסתכל על סכסוך: לא מי צודק, אלא מה כל צד באמת צריך כדי לסיים אותו. זו בדיוק אותה חשיבה שהוא מביא מהעולם הפוליטי, לחפש את הנקודה שמזיזה את שני הצדדים, לא רק את מי שצודק על הנייר.

הבקשה של יוסי מהקהילה

יוסי מחפש בעיקר חיבורים טובים: אנשים, חברות ועמותות שצריכים ליווי משפטי איכותי, וגם במות וקהלים שהספר "השיטה" יכול לעניין אותם. הוא הגדיר את זה במדויק: "הכי מעניין זה המקומות שבהם העולם המשפטי, העסקי והציבורי נפגשים." בדיוק כמו שירון פלינט מתאר בשיטת ה"קוצרים" שלו, החיבור הבא של יוסי לא חייב להגיע דרך פנייה ישירה, אלא דרך מישהו שיודע איפה נמצאת החפיפה הנסתרת בין שני הצדדים.

אפשר לרכוש את "השיטה" באתר עברית בגרסה דיגיטלית ופיזית, לבקר באתר משרד עו"ד מלצר, או לפנות ליוסי ישירות בפייסבוק תחת השם Yossi Melcer.

אם אתם מחפשים ליווי משפטי, יש לכם קהל שיתעניין בספר, או שאתם פשוט חושבים על שיתוף פעולה, זה הזמן לכתוב לו.

שאלות ותשובות

מה גורם למעבר מלשכה פוליטית לעצמאות להצליח?
לפי יוסי מלצר, זה לא קפיצה אחת. הוא היה שלוש שנים עו"ד שכיר לפני שפתח את המשרד העצמאי שלו, ופתיחת המשרד עצמה הייתה תוכנית שגיבש עוד לפני שהגיע ללשכה. התכנון המוקדם והשלב הביניים הם מה שהפכו את הקפיצה לפחות מפחידה.

למה כדאי לעורך דין ליטיגטור להסמיך את עצמו גם כמגשר?
יוסי מלצר מסביר שדווקא הניסיון בבית המשפט לימד אותו שלא כל ניצחון חייב פסק דין. גישור נותן זווית נוספת על סכסוך: לא מי צודק, אלא מה כל צד באמת צריך כדי לסיים אותו.