רוב האנשים שעוזבים לשכה פוליטית בכירה מספרים על זה כקפיצה אחת דרמטית: היום בפנים, מחר עצמאי. זו לא הדרך שבה זה קרה ליוסי מלצר.

אחרי שהיה יועץ בלשכתו של חה"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, יוסי לא פתח משרד עצמאי למחרת. היו שלוש שנים כעורך דין שכיר לפני שזה קרה. הסיפור שלו הוא דוגמה טובה לאיך נראה בפועל גם וגם: לא קפיצה חדה מזהות אחת לשנייה, אלא בנייה מדורגת של כמה עוגנים מקצועיים במקביל, עד שהיום יוסי הוא גם עורך דין, גם מגשר, וגם סופר.

מהלשכה הפוליטית לעצמאות, בלי לדלג על השלב האמצעי

יוסי בן 41, נשוי ואב לשניים, גר בניר צבי. לפני הלשכה הוא היה תקופה קצרה מתנדב אצל בוז'י הרצוג, ורק אחר כך עבר לעבודה בתפקיד. מה שהוא זוכר הכי טוב מבפנים הוא לא דרמה פוליטית, אלא הפוך: "בסוף כולנו בני אדם, על היתרונות והחסרונות."

הפרט שהכי שובר את הנרטיב הרגיל הוא התזמון. פתיחת המשרד העצמאי לא הייתה תגובה לעזיבת הכנסת, היא הייתה תוכנית שהתגבשה עוד לפני שהגיע לשם. שלוש שנות עבודה כשכיר בין לבין היו השלב שמעטים מספרים עליו, כי הוא לא נשמע דרמטי. על הפחד שבמעבר עצמו יוסי כן, אבל בזהירות: "אמרתי לעצמי שאקפוץ למים ובמקרה הכי גרוע אני אכשל. צריך לנסות ולעשות הכי טוב כדי להצליח, במקרה הכי גרוע, או שמנסים שוב או שמתחילים מחדש."

למה לכתוב את "השיטה" דווקא עכשיו

הזהות השלישית, הסופר, לא נולדה סתם. יוסי כתב את "השיטה", ספר שמסביר איך קולות הבוחרים הופכים בפועל למנדטים, לקואליציה ולממשלה, כי הרגיש שמתקרבת תקופת בחירות סוערת, וזה אכן מה שקורה. הוא רצה להסביר את הכללים הכתובים, הקמת מפלגות, פריימריז, אחוז חסימה, לצד הכללים הלא כתובים: פוליטיקת הגושים, מפלגת לשון המאזניים, חרמות ובריתות.

התובנה שהכי הפתיעה אותו בכתיבה היא שגם אנשים שמבינים פוליטיקה טוב, לא תמיד מבינים את כללי המשחק עצמם. והאשליה הכי גדולה שהספר מנפץ נוגעת לרגע שאחרי הקלפי: "יש עוד המון מאבקים ו'משחקים' פוליטיים גם אחרי שהפתק נכנס למעטפה. זוהי בעצם רק יריית הפתיחה." אחרי המנדטים מגיעים משא ומתן על ההמלצות לנשיא, שיחות קואליציוניות, ורק בסוף נקבע מי יהיה ראש הממשלה.

מה נשאר מהפוליטיקה כשמייצגים לקוח היום

היום יוסי עוסק בין השאר בהגנת פרטיות, לשון הרע, תביעות ייצוגיות וייצוג מועמדים פוליטיים. הניסיון מהלשכה לא נעלם, הוא הפך לכלי עבודה: "בסוף, גם בליטיגציה וגם בזירה הציבורית, צריך לדעת לזהות מה באמת מניע את הצד השני ואיפה נמצאת נקודת ההשפעה."

זו גם הסיבה שהוא בחר להסמיך את עצמו כמגשר, לא רק ליטיגטור. דווקא מתוך ניסיון בבית המשפט הבין שלא כל ניצחון חייב להסתיים בפסק דין. הגישור נותן דרך אחרת להסתכל על סכסוך: לא מי צודק, אלא מה כל צד באמת צריך כדי לסיים אותו. זו בדיוק אותה חשיבה שהוא מביא מהעולם הפוליטי, לחפש את הנקודה שמזיזה את שני הצדדים, לא רק את מי שצודק על הנייר.

הבקשה של יוסי מהקהילה

יוסי מחפש בעיקר חיבורים טובים: אנשים, חברות ועמותות שצריכים ליווי משפטי איכותי, וגם במות וקהלים שהספר "השיטה" יכול לעניין אותם. הוא הגדיר את זה במדויק: "הכי מעניין זה המקומות שבהם העולם המשפטי, העסקי והציבורי נפגשים." בדיוק כמו שירון פלינט מתאר בשיטת ה"קוצרים" שלו, החיבור הבא של יוסי לא חייב להגיע דרך פנייה ישירה, אלא דרך מישהו שיודע איפה נמצאת החפיפה הנסתרת בין שני הצדדים.

אפשר לרכוש את "השיטה" באתר עברית בגרסה דיגיטלית ופיזית, לבקר באתר משרד עו"ד מלצר, או לפנות ליוסי ישירות בפייסבוק תחת השם Yossi Melcer.

אם אתם מחפשים ליווי משפטי, יש לכם קהל שיתעניין בספר, או שאתם פשוט חושבים על שיתוף פעולה, זה הזמן לכתוב לו.

שאלות ותשובות

מה גורם למעבר מלשכה פוליטית לעצמאות להצליח?
לפי יוסי מלצר, זה לא קפיצה אחת. הוא היה שלוש שנים עו"ד שכיר לפני שפתח את המשרד העצמאי שלו, ופתיחת המשרד עצמה הייתה תוכנית שגיבש עוד לפני שהגיע ללשכה. התכנון המוקדם והשלב הביניים הם מה שהפכו את הקפיצה לפחות מפחידה.

למה כדאי לעורך דין ליטיגטור להסמיך את עצמו גם כמגשר?
יוסי מלצר מסביר שדווקא הניסיון בבית המשפט לימד אותו שלא כל ניצחון חייב פסק דין. גישור נותן זווית נוספת על סכסוך: לא מי צודק, אלא מה כל צד באמת צריך כדי לסיים אותו.