בעידן שבו "ג'וב הופינג" (קפיצה בין חברות ותפקידים כל שנתיים-שלוש) הפך לתו התקן הבלתי רשמי של תעשיית ההייטק, הסיפור של מרינה רישר נשמע כמעט כמו אנכרוניזם או מדע בדיוני.
מרינה עלתה לישראל בשנות ה-90, התחילה את דרכה בחברת אודיוקודס כמהנדסת תוכנה זוטרה, והיום – למעלה מ-25 שנה מאוחר יותר – היא עדיין שם. אך אל תטעו, היא ממש לא קפאה על השמרים. לאורך רבע המאה הזו, מרינה המציאה את עצמה מחדש פעם אחר פעם, וכיום היא מיישמת הלכה למעשה את מודל ה"גם וגם" (Hybrid Professional): היא מכהנת כמנהלת מוצר בכירה בתחום החם של Voice AI באודיוקודס, ובמקביל מנהלת קריירה שנייה ומשגשגת כמאמנת קריירה ומנהלים בכירים.
ישבתי איתה לראיון עומק כדי להבין איך שורדים רבע מאה באותו ארגון מבלי להפוך לדינוזאור, מהו המחיר המנטלי של מעבר מפיתוח למוצר, ואיך מחפשי עבודה מנוסים יכולים לרתום את הבינה המלאכותית כדי לנצח את המשחק.
היא התחילה כראש צוות של מערכת קטנה, התקדמה להקמה וניהול של קבוצת פיתוח גלובלית מורכבת שהכניסה מיליוני דולרים לחברה, ולפני כ-7 שנים קיבלה החלטה אמיצה: לחצות את הקווים מעולמות ה-R&D (מחקר ופיתוח) הישר לעולמות ה-Product (ניהול מוצר). מרינה מסבירה כי מעולם לא היה לה רגע אחד של שעמום או תחושת מיצוי, פשוט מכיוון שכל כמה שנים היא דאגה לפתוח פרק חדש, מאתגר וזר לחלוטין לקודמו – תוך שהיא מנצלת את המוניטין והקרדיט הארגוני שצברה כדי לקחת סיכונים.
האתגר הגדול ביותר, היא מספרת, היה ללמוד לשחרר שליטה. מנהלי פיתוח לשעבר שעוברים למוצר נוטים לעשות "מיקרו-מנג'מנט" טכנולוגי ולהכתיב לצוותי הפיתוח איך לכתוב את הקוד. מרינה נאלצה ללמוד להישאר בטריטוריה של הגדרת הבעיה והצרכים העסקיים, ולהשאיר את פתרון הבעיה למהנדסים.
כאן נכנס הכובע השני שלה כמאמנת מנהלים (Coach). הכלים שהיא מביאה מעולם האימון – הקשבה אקטיבית, שאילת שאלות עוצמתיות, אמפתיה ויכולת סינון רעשי רקע – הם בדיוק הכישורים הרכים (Soft Skills) שהופכים מנהל מוצר למוביל שוק. היא משמשת כ"מתרגמת סימולטנית" בתוך החברה, ומגשרת על הפערים המובנים בין השפה הטכנולוגית של ה-R&D לשפה המסחרית של עולם המכירות.
הטעות הגדולה בראיונות עבודה: מועמדים מנוסים ובעלי רקע עשיר נוטים ליפול במלכודת "חוסר המיקוד". מתוך רצון להרשים, הם מנסים לדחוס 15 או 20 שנות קריירה לתוך מונולוג של 5 דקות. הם מספרים על כל פרויקט, כל טכנולוגיה וכל תפקיד שעשו אי פעם, מה שיוצר אצל המראיין תחושת עומס, בלבול וחוסר התאמה למשרה הספציפית.
האק ה-AI של מרינה לזיקוק המסר: כדי לפתור את זה, מרינה ממליצה על תרגיל פשוט אך משנה חיים בעזרת כלי AI (כמו ChatGPT או Claude):
1. העתיקו את תיאור המשרה המדויק (Job Description) שאליה אתם מתראיינים.
2. העתיקו את קורות החיים המלאים שלכם.
3.תנו ל-AI את הפרומפט הבא: "אני מתראיין למשרה הזו. בהתבסס על קורות החיים שלי ועל דרישות התפקיד, מהם 3 ההישגים או הפרויקטים הכי רלוונטיים מהעבר שלי שאני חייב להבליט בראיון? איך אני יכול להציג אותם בצורה חדה וממוקדת בתוך 2 דקות?".
התוצאה? המחשב מנקה עבורכם את כל רעשי הרקע הלא רלוונטיים ומעניק לכם מפת דרכים מדויקת לראיון, שמדברת בדיוק בשפה ובצרכים של החברה המגייסת.
העצה הראשונה והחשובה ביותר של מרינה היא: לעצור. הטעות הנפוצה ביותר של אנשים שנמצאים בחרדה היא לרוץ כבר באותו הערב ללינקדאין, להחליף סטטוס ל-Open to Work, ולשלוח קורות חיים לכל עבר מתוך עמדת מגננה ומצוקה. השוק מריח את הלחץ הזה, וזה פוגע בערך המותג שלכם. קחו שבועיים-שלושה. תנו מקום לרגש, לעיבוד המשבר, ותבינו שהזהות המקצועית שלכם לא נמחקה.
בשלב השני, בונים תוכנית עבודה דו-ערוצית:
ערוץ א': מיפוי חברות ותפקידים שבהם הניסיון הקיים שלכם שווה זהב, תוך שדרוג אקטיבי של כישורי ה-AI והטכנולוגיות החדשות של השנה האחרונה.
ערוץ ב' (מודל "גם וגם"): בחינת אפשרויות לקריירה שנייה, ייעוץ, פרויקטים עצמאיים, או אפילו מעבר לתעשיות משיקות (כמו עולמות החינוך והאקדמיה), שבהם הידע הניהולי שלכם מהווה יתרון אדיר.
בטניס, כמו בפוליטיקה ארגונית ובעולם היזמות, אתה הולך להפסיד נקודות, מערכות ומשחקים. החוכמה היא חוסן מנטלי (Resilience). שחקן טניס שגורר את התסכול של הנקודה שהוא הפסיד לפני חצי דקה לתוך הסרב הבא שלו – דינו להפסיד את המשחק כולו. הסוד הוא היכולת לנתק את הרגש מהעבר, לשחרר את ההפסד תוך שניות, ולהתרכז באופן מוחלט בכדור הבא שמגיע אליך. זו הגישה שמלווה אותה בכל צומת קבלת החלטות, משבר ארגוני או שינוי בשוק.
רוצים לשמוע עוד תובנות, לקבל גישה למשרות בכירות מתחת לרדאר ולפגוש אנשים שחיים את מודל ה"גם וגם"?
הצטרפו לקהילת "אבודים בדור ה-Y" בוואטסאפ – המקום שבו מנכ"לים, יזמים ואנשי מקצוע מנהלים קריירה ביחד, במיוחד בזמנים משתנים.
הראיון הוא חלק מסדרת שיחות עם חברי קהילת היזמים והמנהלים Lost in Y.



