רוב האנשים שמגיעים לגיל 40 עם מעמד, קשרים ומוניטין בתחום שלהם, עושים כל מה שאפשר כדי לשמר את זה. אודי וולקוב עשה בדיוק ההפך.

עוד לפני שהיה יועץ, אודי היה ילד שגובהו כבר בגיל צעיר עורר תשומת לב, שיחק כדורסל ברמה שהביאה אותו למלגה ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק. אבל מה שריתק אותו לא היה המשחק עצמו. "יש לי ממש זיכרון מהגן שאני מתבונן בשאר הילדים ומתעניין ומתמקד ביחסים בתוך הקבוצה," הוא מספר. "איך מתקבלות החלטות, מה יחסי הכוח, למה עושים ככה ולא ככה." הסקרנות הזו לדינמיקה קבוצתית היא שהובילה אותו לעולם הפוליטי: קודם כיועץ בשגרירות בריטניה בישראל, ואחר כך כיועץ בכיר לציפי לבני בתפקידה כיו"ר האופוזיציה. משם עבר לניהול קמפיינים דיגיטליים של השפעה, בארץ ובעולם.

לפני כשנה הוא עשה חיתוך חד לגמרי: היום הוא סמנכ"ל שיווק בחברת הדיפנס-טק Althimis, שמפתחת מערכות אימון וסימולציה לכלים בלתי מאוישים כמו רחפנים וכטב"מים. במקביל הוא יועץ-מייסד בסטארטאפ Polytik.ai, פלטפורמת סימולציה לאסטרטגיה פוליטית, וחוקר באוניברסיטת תל אביב את מה שהוא מכנה עידן ה"פוסט-מציאות".

הפיבוט הזה לא היה קל. אודי מתאר את זה כפגיעה באגו: הוא הגיע מעולם שבו היה לו מעמד וקשרים, ופתאום מצא את עצמו בראיונות עבודה שבהם אמרו לו שהוא "אדם רציני", אבל בלי ניסיון רלוונטי. הוא נזכר בסיפור של דניאל לובצקי, איש עסקים יהודי-אמריקאי שנולד במקסיקו והיגר לארצות הברית כנער.

לובצקי לא הצליח למצוא עבודה בשום מקום, ולא נותרה לו ברירה אלא להפוך ליזם. "זה קצת מה שקרה איתי," אומר אודי. "הבנתי שאין טעם ללכת במסלול הרגיל. בעולם ההוא זה לא עבד לי, ואין סיבה שזה יעבוד עכשיו, אז פשוט התחלתי להתנהג כמו יזם."

התובנה המרכזית שהוציא מהתהליך: אין באמת דבר כזה חוסר ניסיון. יש אוניברסליות מסוימת בכל תופעה אנושית. פשוט צריך להבין איך קוראים לדבר שכבר מכירים, בשפה של המרחב החדש שנכנסים אליו. גם המעבר בין תוכן פוליטי לתוכן ביטחוני לא היה כזר כפי שנשמע: "אין באמת דבר כזה חוסר ניסיון... פשוט צריך להבין איך קוראים ל-X במרחב החדש שנכנסת אליו, כשעד היום התרגלת לקרוא לו Y." את התפקיד הנוכחי הוא מצא לא דרך חיפוש עבודה מסודר, אלא דרך שיחות. הוא פגש שותפים טכנולוגיים עם רעיון ראשוני למוצר, התחיל לתפקד כמנהל דה-פקטו של היוזמה, והמנכ"ל שלו היום הוא מי שבשיחה אגבית אמר לו שהוא צריך מישהו לשיווק.

מודל ה"גם וגם" של אודי כפול: פוליטיקה וטכנולוגיה, שכיר ועצמאי במקביל. הוא מודה שעוד לא פיצח לגמרי איך לנהל את זה בלי לקרוס, אבל שני דברים עוזרים לו. הראשון, הוא לא שופט את מה שהוא עושה רק לפי הצלחות של שורה תחתונה. "אני מאמין שאנחנו אוספים חוויות ולא רק הישגים," הוא אומר. "אם בסוף השבוע יש עוד שיחה שלמדתי ממנה, עוד רעיון שנבדק, עוד בנאדם שפגשתי, זה נחשב." השני, העולמות שלו לא באמת נפרדים: מה שהוא חוקר מזין את מה שהוא משווק, ומה שהוא רואה בשטח מזין את המחקר.

יש לו גם מסגור מדויק להבדל בין שיווק רגיל למה שהוא מכנה "מבצע השפעה", מהעולם שהוא הכיר מקרוב. ההבדל, לדבריו, הוא זהות האינטרסים בין הלקוח למייצג. "כאשר בנק לאומי או מפלגת הליכוד מפרסמים משהו ששמם מופיע עליו בבירור, יש חפיפה שלמה בין האינטרסים של הלקוח או המוצר לבין מי שמייצג או מדברר," הוא מסביר. "מבצע השפעה הוא כזה שבו למי שמדבר או מייצג את הנושא אין בהכרח זהות אינטרסים עם מי שמשלם." לדבריו, בינה מלאכותית לא שוברת את החלוקה הזו, אלא רק מאפשרת לייצר אותה בהיקפים רחבים בהרבה. הוא צופה שבעוד כמה שנים ההבדל בין קמפיין "רגיל" למבצע השפעה כמעט ייעלם, כי גם קמפיין רגיל ייראה כאילו הוא מגיע מאלף מקורות שונים.

המחקר שלו על "פוסט-מציאות" הוא אולי הזווית הכי חדה בשיחה. אודי טוען שהבעיה כבר לא פייק ניוז. פייק ניוז הוא שבירה של פרשנות מוסכמת, וזו בעיה ישנה בהיסטוריה האנושית. הבעיה החדשה היא שבינה מלאכותית גנרטיבית שברה את העוגן האחרון שנשאר לנו: מה שראינו במו עינינו. "הסכנה הגדולה היא לא שנאמין לשקר," הוא אומר.

"הסכנה היא שנפסיק להאמין לכלום." הדוגמה שהוא נותן חדה במיוחד: מי שמצולם מבצע פשע יכול פשוט לטעון שהתיעוד מפוברק, ואז נטל ההוכחה מתהפך. המערכת צריכה להוכיח שהתיעוד אמיתי, במקום שהנאשם יוכיח שהוא מזויף. לדבריו, אין דרך חזרה מהשינוי הזה, רק דרך קדימה: השאלה שמעניינת אותו היא איך בונים אמון והסכמה בעולם שבו אי אפשר לסמוך על החושים.

אודי לא מחפש כרגע חיבור עסקי ספציפי. הוא מחפש במה: פודקאסט, כנס, פורום מנהלים, או כל ארגון שמתמודד עם השאלה איך בונים אמון ואמינות בעולם שבו כבר אי אפשר לסמוך על החושים, בכל תחום שנשען על תיעוד: משפט, תקשורת, חינוך, פוליטיקה. גם ביקורת תתקבל בברכה, הוא אומר, זה חלק מהמחקר.

מה שינוי קריירה באמצע החיים כזה מלמד, בסופו של דבר, הוא שהוא לא משבר. הוא פרויקט עבודה שדורש למידה, ענווה, ונטוורקינג מדויק.