חוקר שמפרסם פריצת דרך בכתב העת היוקרתי Nature בגיל 30 ומוכר טכנולוגיה ל-Pfizer, מוצא את עצמו ברגע האמת מול מחלת הסרטן של אמו. שם הוא מבין שמדע תיאורטי, מבריק ככל שיהיה, לעולם לא יציל חיים ללא אסטרטגיה מוקפדת של מסחור וגישה לשוק.
זהו סיפורו של ד"ר אתגר לוי-ניסנבוים (52). המסלול שלו מרתק ונע על התפר שבין מעבדות המחקר היוקרתיות ביותר (הרווארד ו-MIT) לבין חברות התרופות והביוטק הגדולות (לשעבר סגן CTO בטבע ו-SVP בליקורד).
את השם הכפול, אגב, הוא נושא מתוך כבוד: אמו אמיליה הייתה בת יחידה, ועם פטירת סבו, אתגר ושלושת אחיו הוסיפו את השם "ניסנבוים" כדי לוודא שהשושלת לא תיעלם.
בראיון חשוף, אתגר מפרק את המעבר מהאקדמיה לחדר הדירקטוריון, מסביר את החסמים בעולם האונקולוגיה, ומתאר כיצד, בעשור השישי לחייו, בחר לשבור את "כלוב הזהב" כדי לבנות "קריירת פורטפוליו" שממנפת ידע מולטי-דיסציפלינרי (גישת ה"גם וגם").
ספורט, אקדמיה ופריצת הדרך הראשונה
אתגר גדל בבית ששילב מצוינות בניהול ואדריכלות לצד ספורט תחרותי (כדורסל, טניס ושחייה), מה שהעניק לו ארגז כלים מגוון לפתרון בעיות. "מכדורסל למדתי ששום אתגר לא נפתר לבד, ומטניס למדתי לקבל החלטות תחת לחץ," הוא משתף.
בגיל 30 הוא הוביל מחקר גנטי מהפכני שפורסם ככותב ראשי ב-Nature. המחקר פיצח את הגורם הגנטי למחלת התקרחות נדירה וקשה בילדות, ואיפשר לראשונה בעולם לבצע אבחון טרום-לידתי למחלה. "הסיפוק האמיתי היה ההשפעה היישומית: לתת למשפחות האלה ודאות ותקווה שלא היו להן קודם," הוא מספר.
הדילמה של MIT: לחתוך מהאקדמיה לתעשייה
למרות הצעות להישאר במסלול אקדמי מזורז לפרופסורה בהרווארד אצל פרופ' רוברט לנגר (ממייסדי חברת Moderna), אתגר בחר לעזוב לתעשייה. "המצפן שלי תמיד היה יישומי," הוא מסביר. "עם כל היופי במחקר בסיסי, הבעירה הפנימית שלי היא לקחת מדע - ולהפוך אותו לתרופה שמגיעה עד למיטה של החולה".
העבודה לצד לנגר לימדה אותו לקח על ענווה ("מדען ששווה מיליונים שמגיע כל בוקר עם תשוקה של חוקר צעיר") ואת החשיבות של "לחשוב בגדול" – לא לבזבז זמן על בעיות קטנות. מעבר לכך, לנגר ניפץ עבורו את התפיסה שאקדמיה וכסף לא הולכים יחד; מדע פורץ דרך חייב מודל כלכלי בריא כדי להגיע לחולים.
לדבריו, המעבר ממדען למנהל בכיר בפארמה דרש שינוי פסיכולוגי עמוק: "נאלצתי לשחרר את ההיקשרות הרגשית למחקר. מדען נוטה להתאהב ברעיון. כמנהל בכיר, למדתי להסתכל על התמונה המלאה: רגולציה סבוכה, חסמי ייצור ועלויות (COGs). לקבל החלטה לעצור פרויקט 'אלגנטי' כי אין לו שוק אמיתי, דורש אומץ ניהולי".
משבר אישי והתנגשות מול המערכת (הקרב על אמא)
בשיא עשייתו, אמו של אתגר, אמיליה, אובחנה עם סרטן אלים. כבן לאם שסירבה לוותר עליו בהיריון כנגד כל התחזיות, הוא החליט לא לוותר עליה. במעבר חד מחוקר שמנתח סטטיסטיקות לבן מטפל, אתגר פעל כ"טייס אוטומטי": הוא גייס את כל קשריו בארה"ב מול מרכזי סרטן (כמו MD Anderson ו-Dana-Farber) ונלחם להשיג תרופה ניסיונית של Roche/Genentech. אמו הפכה לחולה הראשונה בישראל שקיבלה את הטיפול, מה שהעניק לה זמן איכות ארוך ומשמעותי בהרבה מהתחזיות.
החוויה המטלטלת הזו המחישה לו עד כמה המערכות רפואיות מסורבלות משאירות את המטופל לבד, ועד כמה גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית (כגון BioConvergence שבו ביולוגיה פוגשת AI) הם המפתחות האמיתיים למלחמה בסרטן בעשור הקרוב. "ראיתי איך המערכות המסורבלות משאירות את המטופל לבד, וכמה 'קרבה לצלחת' קובעת את סיכויי ההישרדות."
לשבור את "כלוב הזהב" ולתכנן קריירה ב-50+
כאשר חצה את גיל 50, קיבל אתגר החלטה דרמטית: לעצור את המרוץ בניהול השוטף כ-C-Level בתאגידים, לטובת מודל של "קריירת פורטפוליו". בשוק עבודה המשתנה במהירות, בו תעשיית ההייטק והפארמה אינן מציעות עוד את החסינות התעסוקתית של העבר, אתגר הבין שמנהלים בכירים רבים נופלים ב"מלכודת האוברקוואליפייד" או סובלים מנשירה מוקדמת כפויה מהשוק.
הוא מסמן את הטעות האסטרטגית המרכזית של מנהלים בשיא הקריירה: "הטעות היא לא לעצור!"
"מנהלים רבים נלכדים בתוך 'כלוב הזהב'. המשכורת הבכירה, הבונוסים ותחושת הכוח מייצרים אינרציה ממכרת. הטעות היא להמשיך לרוץ על אוטומט רק כי המסלול נוח, במקום לשאול 'האם אני עדיין מונע מתשוקה?'."
היום, הפורטפוליו של אתגר ("גם וגם") מגוון ומרתק: הוא מלווה חברות סטארט-אפ בצמיחה, מייעץ לוועדות השקעה ומשמש כחבר דירקטוריון במיזמים כגון טכנולוגיות Machine Learning לאבחון עור. "בעולמות ה-BioConvergence, הוורסטיליות היא הנשק הכי חזק. אי אפשר להוביל מוצר דיגיטלי-רפואי אם מבינים רק בקוד או רק בביולוגיה". אתגר הפסיק למדוד את עצמו (Life ROI) דרך התלות במעסיק יחיד, ועבר לבניית חוסן כלכלי דרך גיוון והשפעה רוחבית: "מאה אחוז פוקוס בארגון יחיד עם מקור הכנסה אחד התחלף עבורי בליווי מיזמים פורצי דרך במקביל. זה שילוב של חופש מקצועי, עניין אינטלקטואלי מתמיד ואימפקט אמיתי."
שאלון בזק עם ד"ר אתגר לוי-ניסנבוים
עקרון מעולם הספורט לחדר הישיבות: "אף אחד לא מנצח משחק לבד (אלא אם קוראים לך לברון ג'יימס). הניצחון תלוי ביכולת של ההנהלה לשחק יחד".
"דגל אדום" בהשקעה בסטארט-אפ רפואי: ברמה האנושית – צוות עם אגו שלא יודע לעבוד יחד במשבר. ברמה האסטרטגית – יזמים שמתאהבים רק בטכנולוגיה ועיוורים לחסמי רגולציה ושיפוי ביטוחי (Reimbursement).
מה הוא מחפש היום בקהילה: לחבר נקודות ולייעץ לסטארט-אפים בצמיחה, ולקרנות/משקיעים המחפשים לזהות "דגלים אדומים" או הזדמנויות בפורטפוליו.



